ימי בין המצרים – ממה צריך להיזהר בימים אלו?
ימי בין המצרים – מתחילים מיום יז' בתמוז עד ט' באב. מדוע נקראים ימים אלו -ימי בין המצרים? מה קרה בדיוק בימים האלו? וממה צריך להיזהר?
ימי בין המצרים -ממה צריך להיזהר בימים אלו?
עשרים ואחד הימים שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב נקראים: 'ימי בין המצרים', על שם הכתוב (איכה א): כל רודפיה השיגוה בין המצרים. ואמרו חכמים: אלו ימי הצרה שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב, שבהם 'קטב מרירי' (שמו של שד מזיק) מצוי ושאר מזיקים שולטים בהם, וצרות רבות ורעות מצאו את ישראל בדורותיו בימים אלה. וכן חרב הבית בראשונה ובשנייה בימים אלה של מצרים ומצור ומצוק. משום כך הוקבעו כל ימי בין המצרים לאבל על חורבן בית המקדש.
ולכן בימים אלו צריך מאוד להיזהר, כי יש הרבה עיכובים והרבה בעיות . לא לעשות עסקים בימים האלו. ולא ללכת למקומות מסוכנים.
חז''ל שואלים (בנדרים פא. וכן ב''מ פה.) על מה אבדה הארץ? שאלו לחכמים ולנביאים ולא פירשוה. שאלו לקב''ה ואמר-על עוזבם את תורתי. שלא בירכו בתורה תחילה.
ולכאורה לא מובן שהרי באותו דור היו יושבים ולומדים תורה. ואיך יכול להיות שבגלל שלא עסקו בתורה. נחרב בית המקדש? ועוד צריך להבין-מה הקשר בין לימוד תורה לבית המקדש? איפה כתוב שאם לא לומדים תורה מספיק, אז יהיה כאלו הרבה אסונות?
ועוד-הרי הגמ' אומרת במקום אחר (יומא ט: ) על מה נחרב בית המקדש? בית המקדש הראשון חרב משום ג' עבירות החמורות בתורה. גילוי עריות ושפיכות דמים וע''ז. ואילו בית המקדש השני שהיו עוסקים בתורה וגמילות חסדים מפני מה נחרב?-על שנאת חינם. ללמדך ששקולה שנאת חינם כנגד ג' עבירות החמורות בתורה. ואיך הגמ' בנדרים אומרת שבית המקדש נחרב שלא עסקו בתורה?
אם נתבונן -חז''ל לא שואלים מדוע נחרב הבית, מבחינה פיזית. אף אחד לא אומר משום שלא היה לנו מספיק צבא, שלא הצלחנו להלחם כמו שצריך. או איך לא יכלנו להתגבר על נבוכנצר.
אלא מבחינה רוחנית. שהרי היה ברור לכל אחד שאין דבר שקורה סתם. יש לכל דבר סיבה רוחנית. הרי מי שרואה לאורך כל ההיסטוריה, כל פעם שעם ישראל עשו את הרע בעיני ה'. כל דבר יש לו משהו פנימי שגורם לדבר גשמי להווצר. רק אנחנו לא מבינים מה חשבונות שמים.
אם כל אחד מאיתנו יפתח את התנ''ך, ויראה שכל מלחמות ישראל, בלי יוצא מהכלל, משום-ויעשו הרע בעיני ה'. לא נעשה שום דבר סתם בלי סיבה. תמיד שעם ישראל היה להם קלקול רוחני, או ירידה, אז מייד ויבא עמלק, ויבואו הפלישתים .
אם אנו רוצים להבין מה אבא שבשמיים רוצה מאיתנו. אנחנו רוצים לפתור את הבעיה מהשרש. צריך להתבונן מה עלינו להתחזק. למה קרה לנו ככה.
אנו אומרים בתפילה –מפני חטאינו גלינו מארצינו ונתרחקנו מעל אדמתינו. לא בגלל משהו אחר.
וכן בכל דבר שיש לאדם במישור החיים, בעיות, חובות, טרדות. עסקים לא טובים. הכל. צריך לדעת מה לא הייתי בסדר. מה אני יכול עוד לתקן. מה ה' רוצה ממני. ?
ה' שולח לנו איתותים כל הזמן, הוא לא רוצה להכות בנו. לא רוצה ח''ו לשלוח מחלות וייסורים. הכל בא כדי לעורר את האדם. תפקח את העיניים! אל תהיה עיוור! תראה מה קורה מסביבך. לא מראים לאדם סתם דברים. אם שמעת על איזה פיגוע, או על איזה מקרה מזעזע, זה לא סתם. בא לעורר אותנו, שזה ח''ו יכול להגיע לכל אחד.
ה' יתברך ברא את הגויים בעולם כדי שאלו יחזירו אותנו בתשובה. כדי שאם אנחנו נסור מהדרך, הוא ישלח אותם אלינו , כדי שיצירו לנו וילחמו בנו. ואז אנו נזעק לקב''ה. והוא יושיע אותנו מידם.
משל למה הדבר דומה, למלך שהיה לו בן. שגידל אותו שנים, וחינך אותו בחינוך מאוד טוב. אבל הילד גדל, ועשה מעשים אשר לא יעשו. אמר לו פעם פעמיים לשנות את דרכו, ולא עזר כלום. והמלך לא ידע מה לעשות. כי הרי הוא מבייש אותו ליד כולם. מה עשה? גירש אותו מהארמון ליער. אמר לו-אל תחזור לפה יותר עד שתהיה רציני. הילד נשלח ליער, והמלך הלך אחריו עם תחפושת, של דוב גדול. כדי לעקוב אחריו לראות מה שלומו. ואיך הוא מסתדר שם. והנה לפתע הילד רואה לפניו דוב גדול ביער, התחיל לצרוח! אבא! אבא! בא תציל אותי. איזה פחד!! והתחיל לרוץ לכל מיני מקומות. עד שהאבא ראה ככה, הוריד את המסכה ואמר לו-בא אלי בני יקירי, כל מה שהפחדתי אותך זה כדי שתחזור אלי בחזרה.
כך עם ישראל, הקב''ה הגלה אותנו לבין אומות העולם, כמו כבשה בין 70 זאבים. כולם רוצים להרוג אותנו ולכלותינו. והקב''ה מסתתר מאחורי מסיכה. הוא נמצא בהסתר פנים. וכשאנו רואים את האויבים מנסים להרוג אותנו, אנחנו מייד צועקים! אבא! בא תציל אותנו. אנחנו נהיה יותר טובים. מקבלים עלינו קבלות טובות. ואז אבא מוריד את המסכה ומציל אותנו.
עם ישראל היו באותה תקופה, עם הרבה נביאים, שניסו להחזיר אותם בתשובה. הם היו שקועים בעבירות, ולא שמו לב להיכן הם מתדרדרים. כל פעם שעשו עבירה הביאו קרבן לבית המקדש. ולא הבינו שבית המקדש נועד כדי לחבר בין עם ישראל לקב''ה ולא כדי להמשיך לחטוא. ולכן הקב''ה החריב את בית המקדש. משל לאותו צייר, שחבירו קרע לו את הציור לפני שהיה מת. כדי להצילו.
הר''ן בנדרים (פא.) כותב-מצאתי במגילת סתרים של ר' יונה שכתב-שבאמת עם ישראל עסקו בתורה. ולכן כששאלו את החכמים ואת הנביאים, לא ידעו מפני מה אבדה הארץ. אלא שלא בירכו בתורה תחילה, משום שהתורה לא הייתה חשובה להם, כדי שיברכו עליה.
איך אפשר להבין דבר כזה? עם ישראל ישבו ולמדו תורה, ורק לא אמרו ברכות התורה, בגלל זה אבדה הארץ? איך יתכן?
אלא נראה לבאר-שהרי כל המהות של לימוד התורה, זה כדי להתחבר ולהדבק בבורא עולם. אורייתא וישראל והקב''ה-חד הוא. ומי שלא לומד תורה בעמל ויגיעה חסר לו את הדביקות בה' יתברך. חסר לו את הפנימיות.
אדם יכול לחיות בעולם הזה, והוא חושב שהוא חי ומתפקד. והכל. אבל לא מבין שהוא בעצם אדם מת. בלי תורה, בלי חיבור מתמשך לתורה. אדם לא נקרא חי.
עם ישראל חשבו שהעיקר זה ללמד, לא צריך להיות כ''כ קיצוני, ולעמול כ''כ הרבה. רצו לחיות בקלילות, בלי לקחת את הדברים ללב. בלי להכנס לעומק של הדברים.
ולכן הייתה חסרה להם הפנימיות.
אבל יותר מזה - מדוע באמת היה כ''כ מידת הדין מתוחה עליהם כשלא בירכו בתורה תחילה.? מה היה כ''כ גרוע בכך?
אלא הביאור בעניין-שהרי התורה היא תורת חיים. בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין(קידושין ל: ) ולולי תרופה זו אין למכה זו תרופה אחרת. ומי שלא עמל ויגע בתורה. סופו ליפול ברשת של היצה''ר.
וממילא לפי''ז מובן- שכל מה שלא בירכו בתורה תחילה, זה מראה שהתורה לא הייתה חשובה להם. לא החשיבו אותה כ''כ שיצטרכו לעמול ולהתייגע בה. החשיבו אותה כמו עוד חכמה אחרת.
ולכן זו הייתה הסיבה לכך שעברו את ג' העבירות האמורות בתורה. שהתורה לא השפיעה עליהם. ולא הגינה עליהם. תורה מגנה ומצלה-בעידנא דעסיק בה (סוטה כא.).
ומשום כך הם התדרדו למצב רוחני כ''כ ירוד שאפילו לא שמו לב. כי חשבו שבזה שלומדים זה מספיק. אבל הקב''ה מחפש את הלב של האדם. לא חיצוניות.
אדם יכול לחשוב שהנה הוא לומד, קובע עיתים לתורה. והכל בסדר. ולא מבין שאם אין לו חיבור מתמיד לתורה, קשר חזק ללימוד תורה. אין לו סיכוי להלחם נגד היצר הרע.
ולפי כל מה שביארנו-מובן-שהרי הגמ' אומרת ביומא (ט: ) שבית המקדש נחרב משום ג' עבירות החמורות בתורה. או משום שנאת חינם. ואילו בגמ' בנדרים (פא.) מוכח שמשום שלא בירכו בתורה תחילה. ?
אלא הביאור בזה-שבאמת בית המקדש נחרב בגלל ג' עבירות החמורות בתורה. אבל זו הייתה רק התוצאה. אבל מה היה המניע לכך? משום שלא למדו תורה כמו שצריך. ממילא התורה לא הגינה עליהם ולא השפיעה עליהם. ומשום כך עברו על העבירות החמורות.
וכמו שביאר המגיד מדובנא משל למה הדבר דומה-למלך שהיה יוצא לסיבוב כל יום בכרכרה לנשום אויר צח. והנה יום אחד לפתע הוא שומע נגינה מאוד יפה. ניסה להתקרב לאותו מקום לשמוע מקרוב. והנה הוא רואה איזה בחור, יושב ומנגן בכינור. המלך נקסם מהניגון היפה. ואמר לאותו בחור. בא תעלה אלי לכרכרה אני ייקח אותך לארמון ואתה תהיה המנגן שלי כל יום.
אותו בחור, לא ידע את נפשו מרוב שמחה. ונסע עם המלך לארמון. מייד דרגו לו לכל מחסורו. והמלך היה נהנה ממנו כל יום. לאחר כמה חודשים, שרי המלך והאנשים שהיו בארמון התחילו לקנאות בו. איך יכול להיות שהוא כ''כ מקורב למלך תוך זמן קצר. ואנחנו כאן כבר כמה שנים. ולא זכינו לשבת ליד המלך כ''כ קרוב. מה עשו? התחילו להוציא עליו שם רע. אמרו למלך שהוא גנב לו כסף, ושהוא מדבר לא טוב על המלך. ועושה מעשים אשר לא יעשו.
המלך לא התייחס לטענות שלהם. ולא ידעו מה לעשות . כל מה שהם אומרים למלך-הוא לא מתחייס. אבל עדיין המשיכו לחפש ולנסות דרכים אחרות כדי להוריד את אותו מנגן מהתפקיד שלו. ולא עזר כלום. יום אחד אותו בחור יצא החוצה לטייל, ועלה על איזה עץ. ונשברה לו היד. מיד פינו אותו לבית חולים, וניסו לטפל בו, עד שהחליטו שיש לו זיהום ביד. וצריכים לכרות לו אותה. לא היה הרבה ברירות, וכך עשו. שמע זאת המלך. אמר למשרתים שלו-מייד תתלו אותו למוות. לא הבינו מה קרה? מה הוא עשה עכשיו? במקום לרחם עליו ולעזור לו, המלך אומר לתלות אותו??
אמר להם המלך-אני יסביר לכם: כל הזמן שאותו בחור יכל לנגן לידי כל יום, והייתי נהנה לשמוע אותו, לא היה איכפת לי מכל מה שאתם אומרים, שהוא עושה. כי זה היה שווה לי להחזיק אותו בשביל זה שהוא ניגן לפני. אבל עכשיו שכרתו לו את היד ואינו יכול לנגן לפני יותר, ממילא אני מעניש אותו עכשיו על כל מה שעשה עד עכשיו. ולכן צריך לתלות אותו.
כן אותו הדבר-אמר הקב''ה, כל זמן שעם ישראל עוסקים בתורה, יומם וליל. והניגון של התורה מתנגן בעולם, אין לי נחת רוח יותר גדולה מזו. ולכן איני מתייחס לעבירות שהם עושים. אבל ברגע שהפסיקו ללמד תורה, ולא לומדים מספיק. ממילא אני מעניש אותם על על העבירות האחרות שעשו.
וממילא לפי''ז מובן - שבאמת בית המקדש נחרב בגלל ג' עבירות החמורות בתורה, אבל כל זמן שעסקו בתורה, ה' לא שת ליבו לעבירות שהם עשו. אבל ברגע שעזבו את תורתי, ולא הייתה התורה מתנגנת בבתי כנסיות ובתי מדרשות, לכן העניש אותם על שאר עבירות שעשו.
ולכן הגמ' אומרת שנחרב בגלל ג' עבירות החמורות, וגם בגלל שנאת חינם. וגם בגלל שלא עסקו בתורה. הכל ביחד גרם לחורבן הבית .
בימים אלו שאנו נמצאים בימי מלחמה (צוק איתן), צריך לדעת שעם ישראל ינצח רק בזכות התורה הקדושה. זה הנשק הכי חזק שיש לעם ישראל. נשק רוחני. כל זמן שאנחנו נתחזק בלימוד תורה, ובקביעת עיתים לתורה. ממילא שום אומה ולשון לא תוכל לפגוע בנו לרעה.
ה' שולח לנו איתותים ומסרים. לפעמים הוא צריך להיות ממש ברור. אם לא מבינים.
התקופה הזו של בין המצרים קשה מאוד, כל הצרות והבעיות שהיו לעם ישראל קרו בתקופה הזו.
בכל מה שאדם עושה יש מלאך-שד. שנקרא קטב מרירי שמסתובב ברחוב בימים האלו-והוא מטיל טיפה מרה בכל דבר שאדם עושה. והוא מקלקל הכל, כל מה שאדם עושה טוב. ואומרים חכמי הקבלה שהוא שולט בעולם משעה 9 בבוקר עד 3-4 בצהרים. ולכן צריך מאוד להזהר לא לעשות דברים מסוכנים, לא להתחיל דברים חדשים. עסק חדש. דירה חדשה .וכן לא להרים יד על הילדים. ולשמור אותם שלא ילכו למקומות מסוכנים.
השואה התחילה בזמן הזה, האינקיביציה התחילה בתקופה הזו. וכן כל החורבנות של עם ישראל.
אפילו בדברים קטנים יש עיכובים והשטן מקטרג. כמו שהגמ' מספרת בגיטין-על אותו מנהג שהיה שכל ילד שנולד שותלים עץ וכל ילדה שנולדת שותלים עץ וכשהם נישאים עושים מזה חופה בשבילם. יום אחד הגמ' מספרת שהבת של המלך נסעה בכרכה, ליד ביתר. ונשברה הדלת של הכרכרה, ולקחו את העץ שראו במקום וחתכו אותו. וזה היה שייך לאיזה משפחה בביתר, לאיזה ילד שנולד שם. וכשראו כך, היכו את השומרים של המלך. שמע זאת המלך וכעס מאוד. והחליט להחריב את ביתר ולהרוג שם את כולם.
ולמה ? בשביל משהו קטן שקרה. כי זה התקופה שאפילו דברים קטנים יכולים להיות מסוכנים.
צריך להרבות באהבה ואחווה אחד לשני. ה' יזיכנו לבניין בית המקדש השלישי אמן!!
קישור מקוצר לכאן: https://www.haravlasry.com/?p=1163
האם מותר לעשות ניתוח אסטטי בתקופת בית המצרים