פרשת ויצא -להודות לה' גם על הדברים הקטנים!
"אסף ה' את חרפתי"
בפרשת השבוע אנו רואים איך שרחל אימנו הייתה עקרה, אחרי שנים שלא זכתה להיפקד בפרי בטן, נולד לה בשעה טובה בן. והיא קוראת את שמו -יוסף. מדוע? "ותאמר -אסף ה' את חרפתי".
ורשי'' מפרש בשם המדרש -כל זמן שאין לאשה בן אין לה במי לתלות סרחונה, משיש לה בן תולה בו. מי שבר כלי זה, בנך, מי אכל תאנים אלו, בנך.
ולכאורה לא מובן -רחל אימנו, מחכה במשך 14 שנה שיעקב אבינו יישא אותה לאישה, ואחרי שסוף סוף היא זוכה להינשא לו, היא עקרה במשך שנים, ולא זוכה לפרי בטן, היא רואה שאחותה לאה מולידה בן אחר בן, ומקנא בה. והיא באה ואומרת ליעקב -אם אין אתה מביא לי בנים מתה אנכי!
אין לי שום טעם לחיים בלי ילדים (מכאן למדו חכמים שמי שאין לו בנים חשוב כמת),
והנה סוף סוף, הקב''ה זוכר את רחל, והנה היא נפקדה ויולדת בן! איזו שמחה! איזה התרגשות!
כמה היא צריכה עכשיו להודות לה' יתברך שזיכה אותה אחרי כ''כ הרבה שנים של סבל -לבן זכר!
ובמקום להודות לה' שזכתה להביא את אחד השבטים לעולם -היא אומרת : שעכשיו יהיה לי בן שאני יוכל להאשים אותו, אם הוא שבר כלי בבית!? זה מה שיש לך להודות לה'?? בשביל זה חיכית כ''כ הרבה שנים?? הרי היא הייתה צריכה להודות לה' -על זה שהיא זכתה להיות אחת האימהות של השבטים!! בשביל כך היא קראה לו יוסף, כי "אסף ה' את חרפתי"?!
אלא משל למה הדבר דומה - לאדם שהיה עני מרוד, והיה הולך ומקבץ נדבות מידי יום, ולא היה לו מה לאכול. יום אחד הוא עומד בפינה של הרחוב, ומבקש נדבות מהאנשים שהיו עומדים סביבו. לפתע ניגש אליו אחד האנשים -ואמר לו: מה חסר לך? אני יכול לעזור לך. אמר לו-אין לי בית, אין לי מה לאכול, אני ממש עני מרוד. לא יודע מה לעשות.
אמר לו העשיר - בא איתי אני יעזור לך, הלך איתו לרכב שלו. והוציא מייד פנקס צ'קים וכתב לו צ'ק 100 אלף דולר. העני הסתכל בצ'ק וכולו קורן משמחה. בחיים שלו לא ראה כזה סכום. שאל אותו העני -מה אני אומר לעשות עם הצ'ק הזה? אמר לו- תלך לבנק והם יפרטו לך את הצ'ק. אמר לו-אני לא יודע איפה נמצא הבנק. אתה יכול לקחת אותי לשם? אמר לו- בשמחה רבה, בא איתי.
לקח העשיר את אותו עני לבנק הסמוך, וכשיצא העני -אמר לו: תודה רבה על הטרמפ!
מייד ניגש אליו העשיר ואמר לו -אתה לא מתבייש?? אני נתתי לך סכום כ''כ גדול של כסף, במקום להודות לי על התרומה הנכבדה הזאת, אתה מודה לי על הצ'ק??
אמר לו העני : אני יסביר לך, בודאי שאני מודה לך על התרומה שלך, ועל מה שהצלת את חיי! אין לי מילים להודות לך, אבל רציתי להודות לך גם על כך שעזרת לי להגיע לבנק. ולכן אמרתי לך -תודה רבה על הטרמפ!
כן אותו הדבר, בודאי שרחל אימנו הצדקת הודתה לקב''ה על כך שהיא זכתה להעמיד שבט בישראל, וזכתה לבן זכר! הרי בשביל כך חיכתה במשך כ''כ הרבה שנים!
אבל היא רצתה להודות לה', גם על דבר קטן שאם יקרה שנשבר משהו בבית, אז תוכל לומר שזה בנה שבר את הכלי הזה.
רחל באה ללמד אותנו - איך אנחנו צריכים להודות לה'!! גם על הדברים הקטנים!!
לפעמים אנו מודים לה' יתברך רק על דברים גדולים שעושה איתנו, שמצאנו שידוך טוב, שנולד לנו ילד, שמצאנו דירה טובה. וכו'. אבל על הדברים הקטנים שקורים איתנו מידי יום , אנחנו לוקחים אותם כמובן מאליו. ושוכחים להודות לה' עליהם.
כמה חסד ה' יתברך נותן לנו כל יום, מחייה אותנו, נותן לנו בריאות, פרנסה, ילדים בריאים וטובים, הצלחה בעסקים, בכל דבר שאנחנו עושים.
אנו אומרים ב"נשמת כל חי" -אילו פינו מלא שירה כים ולשוננו רינה כהמון גליו, ושפתותינו שבח כמרחבי רקיע, אין אנחנו יכולים להודות לך ה'..וכו'
אם אנו נתבונן בחסדי ה' יום יום, ובניסים הגלויים והנסתרים שעושה איתנו, אז נבין כמה אנחנו צריכים להודות לו -על כל נשימה ונשימה! על כל דבר הכי קטן!
פשוט לעצור את מירוץ החיים, כל יום למשך כמה דק' -ולהודות לה'- תודה רבה בורא עולם על כל מה שאתה נותן לי, ועוזר לי, אין לי מילים להודות לך ה'!!
אם אנחנו נודה לבורא עולם על כל מה שהוא נותן לנו, אז הוא יפתח לנו שערי שפע והצלחה וימשיך לתת לנו עוד ועוד!!
ה' יזכינו! שבת שלום ומבורך!!