בפרשה ראינו שאברהם אבינו רץ כדי לתת אוכל למלאכים. וכתוב שכל מה שהוא עשה בעצמו הקב״ה עשה לבניו בעצמו. מה החשיבות של מעשה קטן של האדם שיכול לשנות את ההסטוריה. מעשי אבות סימן לבנים.
פרשת וירא -מעשים קטנים משפיעים לדורות..
יסוד מוסר עצום אפשר ללמד מפרשת השבוע- ראינו בפרשה שהקב״ה מתגלה לאברהם אבינו ביום השלישי למילתו שהוא היום שהכי כואב ובא לבקרו. ופתאום הוא רואה מרחוק שלשה אורחים שבאים לקראתו, ואומר לקב״ה תחכה רגע אני מוכרח לקבל אותם, אל נא תעבור מעל עבדך
עד כדי כך שהגמרא (שבת קכז. וע''ע תוס' בב״מ פו:) לומדת מכאן שגדולה הכנסת אורחים יותר מקבלת פני השכינה. ובכל זאת קיבל קודם את האורחים ודאג להם שיאכלו ורץ להכין את האוכל ואמר לאשתו ללוש בצק ולהכין עוגות. ואמר לעבד שלו לקחת בשבילם מים שישתו וירחצו רגליהם. ואומרת הגמרא (שם) שכל מה שעשה אברהם אבינו על ידי עצמו - הקב״ה עשה לבניו בעצמו. כשאמר ״ואקחה פת לחם״ הקב״ה הביא לעם ישראל מן במדבר מהשמים בעצמו. ואל הבקר רץ אברהם - גם הקב״ה הביא להם שליו במדבר. אבל כשאמר אברהם אבינו יוקח נא מעט מים. שלא עשה כן על ידי עצמו אלא ע״י עבדו. אז הקב״ה ג״כ לא הביא להם מים בעצמו אלא ביקש ממשה רבינו לדבר אל הסלע ויצאו ממנו מים.
וידוע שמשה רבינו לא דיבר אל הסלע אלא היכה אותו. ובגלל החטא הזה שהיה כאן חיסרון של קידוש שם שמים ברבים אפילו שזה גם נס מ״מ היה יכול להיות יותר קידוש ה׳- לכן הקב״ה העניש אותו שלא יכנס לארץ.
וכתוב בספרים הקדושים שאם משה רבינו היה נכנס לארץ בית המקדש לא היה נחרב ועם ישראל לא היה יוצא לגלות. עד כדי כך הדברים מבהילים.. איך שמעשה קטן של אברהם אבינו שלא הביא למלאכים מים בעצמו אלא ע״י שליח. זה גרם שהקב״ה גם כן לא הביא להם מים בעצמו אלא ע״י משה.. וכך התגלגל הדבר שנחרב בית המקדש ועם ישראל יצא לגלות אלפיים שנה, אילו אברהם אבינו היה יודע שהיה יכול למנוע זאת ע״י מעשה קטן ביותר הוא היה עושה זאת.
רק שנבין מה ההשפעה של מעשים קטנים של האדם, דלפעמים נדמה שאין בהם חשיבות ואין בהם תועלת אבל אנחנו לא יודעים כמה הקב״ה מחשיב כל מעשה וכל התחזקות הכי קטנה שלנו ואפילו לזמן מועט. ו
כדי להמחיש את הדברים אסיים בסיפור קטן -מסופר על אשתו של הגאון מוילנא שיצאה לאסוף כסף עם חברה שלה למטרה חשובה מאוד. והסתובבו מבית לבית להתרים אנשים שיעזרו להם . וכך היו נוהגות שנים בתקופה מסוימת בשנה. עד שיום אחד סיכמו בינהם שמי שנפטרת ראשונה שתבא לחברתה בחלום ותספר לה מה הולך שם למעלה. וכך היה שחברה שלה הלכה לבית עולמה לפניה. ועברו כמה ימים והיא באה אליה בחלום ואמרה לה שהיא לא יכולה לספר לה הרבה דברים כי לא מרשים לה, רק דבר אחד קטן היא יכולה לומר לה- שבשמים מחשיבים ומודדים לאדם מעשים הכי קטנים שהוא עשה. ושאלה אותה האם את זוכרת את אותו יום שהצבעתי לך על איזה כתובת של בית שיש שם עשיר? אמרה לה כן אני זוכרת. אמרה לה- אין לך מושג כמה שכר קיבלתי באותו רגע רק על כך שהצבעתי לכיון הבית שם. וזה היה סוף החלום.
ומכאן נבין מה העוצמה שיש לנו לכל אחד ואחד שעושים מעשים הכי קטנים, של חסד לזולת, של נתינה ועזרה לשני. ואפילו חיוך או עידוד לחבר אין לנו מושג כמה זה חשוב בשמים ומה זה פועל.
וכן להיפך מעשים לא טובים אפילו קטנים גם משפיעים עלינו לרעה. ניקח לעצמינו את הנקודה הזאת לחיים שנתחזק בנקודה קטנה לכבוד בורא עולם. ואפילו לזמן קצר וה׳ יתברך ישפיע עלינו ׂשפע בחזרה. .
וכמו שכותב האר''י ז''ל שהדור שלנו היום, כל מעשה קטן או התמאמצות קטנה שאדם עושה זה נחשב דבר גדול בשמים. פי כמה וכמה מדורות קודמים.
וכמו המשל שהביא -לאדם שהיה נותן מתנות יקרות ויהלומים למלכה כדי שתשחד את המלך לעשות לו הטבות במיסים. וכך היה נוהג לעשות כל שנה. יום אחד אחד מעבדי המלך העליל על המלכה שהיא בוגדת בו. והמלך שלח אותה לכלא. והיה אותו אדם שהיה רגיל לתת לה יהלומים ומתנות. היה בא כל יום ומביא לה לחם וחלב ומעט מזון. אחרי חודשיים היא יצאה זכאית והוציאו אותה משם. ואמרה למלך עכשיו תתן שכר עצום לאותו אדם. שאפילו שהייתי במצב נחות וירוד הוא לא שכח אותי והביא לי אוכל. והדבר המועט הזה נחשב בעיני יותר מהילהלומים שהיה נוג להביא לי.
וממילא כך אותו דבר- עכשיו השכינה בגלות, כביכול הקב''ה נמצא בגלות איתנו. וכל מה שאנחנו נותנים ועושים לכבודו הוא מעריך מאוד. רק אנחנו צריכים לעשות השתדלות במשהו קטן.
ה' יזכינו!! שבת שלום ומבורך.