פרשת השבוע

פרשת תזריע -על מה באים נגעים לאדם?

בפרשת השבוע אנו רואים את כל העניין של המצורע שבאים עליו נגעים. בתחילה באים על ביתו, על הכלים. ואח"כ עליו. ומדוע?
ה' שולח לאדם סימנים. ואם לא מתעורר זה מגיע אליו. משל ונמשל. ואדם צריך לבא אל הכהן. ואם הכל הפך לבן הוא טהור. ולמה? כי אדם מגיע להכנעה. וזה מה שהקב"ה רוצה. מה החומרא של דיבור לשון הרע?

פרשת תזריע מצורע-על מה באים נגעים לאדם?

בפרשת השבוע אנו רואים את כל העניין של המצורע שבאים עליו נגעים. בתחילה באים על ביתו, על הכלים. ואח''כ עליו. ומדוע?
כי הקב''ה שולח לאדם סימנים. הקב''ה לא מכה בפעם אחת. אלא שולח מסרים לאדם. לא סתם קורה משהו לידך. לא סתם נשבר משהו בבית או קרה נזק. באו לעורר אותך! תתעורר! לפני שאדם יקבל מכות בגוף שלו עצמו. פתאום הוא מרגיש כאבים לא יודע מה זה , אומרים לו, יש לך חס ושלום גידול. או איזה מחלה אחרת. או שהכי גרוע שלא יודעים מה יש לו. ובאים לאדם ואומרים לו, הנה פשה הנגע בעור הבשר. ואם הוא כולו הפך לבן הוא טהור.

למה? אומר החפץ חיים-איך יכול להיות שאם היה לו רק נקודה לבנה, הוא טמא. והוא צריך לקרוא בקול-אני טמא. כמו שכתוב. טמא טמא יקרא. ואילו אם הכהן הוא רואה שיש לו נגע שכולו לבן הוא טהור. למה? אלא מכאן רואים שכל העניין של המצורע-זה עניין ההכנעה. כל מה שהגיע לו זה בגלל הגאווה שלו. שהוא מרגיש טוב עם עצמו. הוא מדבר על אחרים. מזלזל בהם. ולכן כשיש לו נקודה לבנה הוא מרגיש טוב עם עצמו, זה בסדר. אבל כשיש לו הכל לבן הוא מבין שהמצב לא בסדר, והוא מצטער על מה שהוא עשה. ולכן הוא מגיע לידי הכנעה. וזה בעצם כל העניין של הקרבנות-להגיע לידי הכנעה במעשה.

וכמו שאמר המגיד מדובנא את המשל-לאותו עשיר שרצה לבנות בניין חדש עם כל השכלולים שיש. והוא בא לאיזה קבלן ואמר לו –אני רוצה שתבנה לי את הבניין הכי מפואר שיש. תוך כמה חודשים. ואתה לא מקבל את הכסף עד שאתה נותן לי מפתח. באו אליו חברים שלו ואמרו לו –מה אתה נורמלי? לך תגיד לו איזה תפריט את רוצה בבניין. איזה סוג של חומר, איזה סוג של ריצוף. הוא חזר אליו ואמר לו-אני רוצה ריצפה קרמיקה. ובחדרים שטיחים מקיר לקיר. וברזים מזהב. וכו'. כך פירט לו הכל. ואמר לו –רק שאני מקבל מפתח אני משלם. אחרי שבוע, מגיע הקבלן ואומר לו-הכל מוכן. אמר לו-אתה רציני? איך יכול להיות שהכל מוכן כזה מהר? אמר לו בא אני יראה לך. לקח אותו לשטח הבנייה. והוא מראה לו את כל החומרים שהביא לו, קרמיקה, ברזים מזהב, שטיחים, הכל. הנה כל מה שביקשת. קח את המפתח. אמר לו-תגיד לי אתה בסדר?? מה אני יעשה עם כל זה?? אני ביקשתי שעם כל זה תבנה לי את הבניין. אין לי מה לעשות עם כל החומר הזה.
אותו דבר הקב''ה רוצה שאנו נהיה קרובים אליו. שנהיה כנועים לפניו. לכן הוא נתן לנו כלים, שאם אנחנו ניפול או ניכשל, נוכל לחזור למסלול. אבל אדם שהוא בא עם הקרבן, והוא מרגיש הנה הבאתי, וזהו. וכי זה יעזור לו? וכי הקב''ה רוצה את הקרבן הזה. זה רק דרך כדי להגיע למטרה, ואדם שמפספס את המטרה לא עשה בזה כלום. וכן אותו דבר בעניין הנגעים רק שהכהן רואה שאדם נהיה בהכנעה, והוא באמת מצטער על מה שעשה. אז כולו הפך לבן-טהור!
ולמה הוא יושב בדד מחוץ למחנה?
משום שהכל בא לו מידה כנגד מידה. הוא רצה להפריד בין אנשים-לכן בדד ישב מחוץ למחנה.
אבל יש פה נקודה יותר עמוקה- לכל מראה עיני הכהן. איך הכהן מחליט אם הוא יכול להיכנס למחנה שכינה. אם הנגע שלו טהור. הכל לפי מה שהוא רואה. ? אלא זה הכח שהתורה נתנה לחכמים ולכהנים. שמה שהם פוסקים מלמטה כך פוסקים למעלה. זאת אומרת אפילו שהרב אומר משהו שהוא לא כ''כ נכון. משמיים נתנו לו בפה שיאמר את אותם דברים. ואותו אדם שהלך אחרי רבו לא יענש על כך גם אם הוא עשה טעות. למה ? כי הוא שמע לכל דברי חכמים.
אנשים חושבים, שהתורה זה משהו אחד, ודברי חכמים זה משהו אחר. זה יותר קל. וזו טעות! כמו שהגמ' אומרת-לעולם תיזהר בדברי סופרים יותר מדברי תורה. כי אנשים נוטים לזלזל. וכן כתוב שיותר חמור היו''ט השני של חג יותר מהראשון. כי הוא מדברי סופרים. וכן אומרים חז''ל-שגם דברי סופרים חייבים מהתורה. כמו שכתוב-לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל.
זה אמונת חכמים. אני לא שואל יותר מדאי שאלות. גם אם אני לא מבין. אני צריך לסמוך על הרב בעיניים עצומות. וכך היה לאורך כל הדורות. היום המצב השתנה, כל אחד רב לעצמו. רב נח.

זאת תהיה תורת המצורע- אומר המדרש. תורת המוציא שם רע. שכל מה שבאים נגעים על האדם זה משום שהוא מדבר לשון הרע.
מה הבעיה בדיבור לשון הרע.? מה עושים מזה כ''כ סיפור? שזה יותר משאר העברות החמורות?
>למה על שאר עבירות לא מקבלים נגעים? ולמה היום אין לנו צרעת?

אומר המדרש-וכן איתא בגמ' בע''ז יז: מעשה ברוכל אחד שהיה מחזר בעיירות, והיה צועק- מאן בעי סם חיי. מי רוצה סם החיים? כולם באו ודחקו אחד את השני, כדי לקנות ממנו. באותה שעה-ר' ינאי ישב ולמד, והוא שומע אותו צועק. אמר לו-בא ותמכור לי. אמר לו-אתה לא צריך. אמר לו למה? כי כתוב "מי האיש החפץ חיים" נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה. וכו'. אמר לו-כל ימי הייתי קורא את הפסוק הזה ולא הייתי יודע פירושו, ובא רוכל זה ואמר לי.
ולמה קרא לזה סם החיים. ? מבארים-שזה כמו סם רפואה, שמי ששומר את עצמו מלדבר דיבורים אסורים, ולשון הרע ורכילות הוא נמנע ממחלוקות, ושנאה וקנאה ותחרות.
ובא לומר להם- שסם החיים לא צריך לקנות בהרבה כסף או לחפש בכל מיני מקומות. זה נמצא תחת ידו של כל אחד ואחד. כמו הסיפור הידוע על ר' אייזיק שחלם שיש אוצר גדול מאוד מתחת הגשר המלכותי באנגליה. והיה גר בקראקא. מכיון שהיה עני מרוד. החליט ללכת לנסות את מזלו. כשהגיע לשם ראה שאין איש. התחיל לחפור שם. פתאום מגיע איזה שומר ואמר לו-מה אתה עושה פה? סיפר לו את חלומו. התחיל לצחוק-אמר לו גם אני חלמתי שיש אור תחת התנור של ר' אייזיק בקראקא. וכי נראה לך שאני ייסע לשם למצוא אותו. חלומות שוא ידברו. שמע את זה. מייד לקח את הדברים שלו, ונסע הבייתה. כשהגיע שאלה אותו אשתו איפה האוצר. אמר לה-זה פה מתחת לתנור. ובאמת חפר עמוק, ולפתע מצא אוצר מלא יהלומים. ונהיה עשיר מופלג. ובנה בית כנסת על שמו שם.
ומכאן רואים מוסר שלפעמים אדם מחפש את סם החיים, את העושר במקום אחר, אבל לא מבין שזה נמצא לידו, זה הכל תלוי בו. כמה ששומר על עצמו. שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו.

קישור מקוצר לכאן: https://www.haravlasry.com/?p=937