האם באמת יצאנו ממצרים?!

ולכאורה מדוע דוקא בחג הפסח יש חיוב להרגיש כאילו יצאנו ממצרים? איך יכולים לצוות עליו ולחייב אותו להרגיש כך? ועוד צריך להבין מדוע הקב״ה ציווה על בני ישראל לשים דם על המשקופים?
מי שלט מוכן לעשות מסירות נפש למען בורא עולם לא יצא ממצריים!

האם באמת יצאנו ממצרים?!
ידוע מאמר חז״ל שבכל דור דור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים. ולכאורה מדוע דוקא בחג הפסח יש חיוב להרגיש כאילו יצאנו ממצרים? ועוד- מה עושה אדם שלא מרגיש? איך יכולים לצוות עליו ולחייב אותו להרגיש כך? ועוד צריך להבין מדוע הקב״ה ציווה על בני ישראל לשים דם על המשקופים? וכי צריך סימן היכר שלא יבא להשחית שם, שלא יהרוג את הבכורות? הרי הכל גלוי וידוע לפניו?

אלא הביאור בעניין- כל העניין של יציאת מצרים זה לצאת מהשיעבוד ולהיות בן חורין, עבד ה׳. וכשעם ישראל עבדו בפרך 210 שנים, רובם לא האמינו שהם יצאו. משה רבינו בא ואומר להם שכל אחד צריך לקחת את העבודה זרה של המצרים ולקשור אותו סמוך למיטה. ואחרי 4 ימים לשחוט אותו.

כדי שנבין מה המשמעות של זה. נדמיין לעצמינו שמישהו בא ואומר לנו לקחת את הרכב הכי יקר של הנשיא או של המלך ולשבור אותו ואח״כ לשרוף אותו. הרי אחת דינו להמית. וכאן משה רבינו מבקש מהם לעשות כזו מסירות נפש ולעשות את זה. ואמר להם שאם המצרים ישאלו אז תאמרו להם שאתם הולכים לשחוט את האלוקים שלהם. רובם של עם ישראל לא הסכימו לעשות את זה. כמעט 80% לא יצאו ממצרים.

כמו שכתוב וחמושים עלו בני ישראל. ויש שיטות שהכוונה חמישית. שזה 20% שיצאו. והשאר מתו בשלושת ימים של מכת חשך.מתוך 12 מליון כמעט 10 מליון. לא יאומן.
ולמה כל זה?כי אמרו למשה - אתה נורמלי?! לקחת אל האלוקים שלהם ולשחוט אותו מול העניים שלהם?? זה נראה לך הגיוני?? איך אפשר? הם יהרגו אותנו.

וכך באמת ניסו המצרים להרוג אותם, ולפגוע בהם. אבל ה׳ עשה נס שנתן להם מחלות וכאבים שלא יכלו לגעת בעם ישראל.ו הרגו זה בזה- כמו שאומרים ״למכה מצרים בבכוריהם״. ובכל זאת רובם של עם ישראל לא הסכימו.

היתכן?! אחרי 210 שנים שהיו משועבדים הם ואבות אבותם, ביום ובלילה. יש להם הזדמנות לצאת ממצרים. להיות חופשיים, להיות בני חורין, ובכל זאת רק 20% מוכנים?!

אלא כאן רואים- מה היא כוחה של מסירות נפש- לא כל אחד מוכן. אנחנו נמצאים בדור של הגאולה, באים לאדם ואומרים בא תשמור שבת. מה?! איך אפשר?! לא לעשות כלום?! תעזוב אותי! בא תניח תפילין. לא זה כבד עלי. בא תשמור כשרות, אני לא מסוגל. לא מסוגלים!!! תפסיק לרדוף אחרי כסף כל היום-לא מסוגל!! אדם לא מוכן לעזוב את התאוות שלו .

אדם שלא מוכן למסור נפש לבורא עולם- שיידע שהוא לא יצא ממצרים!!! הוא יצטרך לומר בהגדה- עבדים היינו ועבדים נשארנו. לא יוכל לומר ויוצאינו ה׳ אלוקינו משם. כי כדי לצאת ממצרים צריך מסירות נפש!!! ולכן כתוב- חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים. שנדמיין לעצמינו אם אנחנו היינו שם- האם היינו מאלו שעשו מסירות נפש ושחטו את האלוקים שלהם? או שהיינו מאלו שלא מוכנים? כי הרי כתוב שהגאולה באחרית הימים תהייה בדיוק כמו ביציאת מצרים- כמו שכתוב-״כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות״. ובדיוק הנסיון שהיה לעם ישראל אז- חוזר היום. אדם שלא מוכן לקבל על עצמו קבלה רצינית, להשתנות מהקצה לקצה. למסור נפש למען בורא עולם, לומר דיי לחיי השקר! דיי לחיות בכלא של התאוות. דיי להיות משעובד לכעס, לעצבות, לגאווה, או לכסף!! לא מוכן להיות ממש בן חורין אמיתי- שיידע שהוא לא יצא ממצרים!!! אם לא תעזוב את השטויות שאתה מכור אליהם, אם לא תזרוק את ההרגלים הלא טובים שלך, תדע שלא תוכל לומר- ו״יוציאנו״- כי אתה עדיין נשארת עבד!! אתה עדיין לא בן חורין אמיתי. צריך לקחת את היצר ולשחוט אותו למען בורא עולם.

ועכשיו מובן מדוע ה׳ ציווה לשים את הדם על המשקוף- כדי שרצה לראות מי מוכן למסור נפש, ולשחוט את האלוקים שלהם ולשים את הדם על המשקוף. וזה מה שכתוב-״ואראך מתבוססת בדמייך, ואומר לך בדמייך חיי בדמייך חיי״. שהכוונה לשתי דמים- אחד דם הפסח ואחד דם המילה. שאלו שתי הזכיות שהיו לעם ישראל שבזכותם נגאלו ממצרים. רק מי שהצליח לשבור את העבדות של עצמו, רק מי שמוכן להקריב הכל למען בורא עולם!! אז יזכה להמשך הפסוק-״אראנו נפלאות״. שכמו שהיה במצרים שכל אחד יצא משם עם 90 חמורים מלאים כסף וזהב. כך ה׳ משלם במזומן למי שמוכן לעשות מסירות נפש אמיתית.
כל אחד יחשוב לעצמו- מה הוא מוכן לעזוב, מה הוא מוכן להקריב למען בורא עולם. שיראה לו שהוא רוצה להשתנות, רוצה להתקרב. ואז יוכל להרגיש- מה זה יציאת מצרים אמיתית. הוא יראה איך שבורא עולם מוציא אותו מהמייצרים של עצמו, מכל הבעיות שלו, מאפילה לאורה.
אז נזכה ל״ויצאו ברכוש גדול