פרשת פקודי – והייתם נקיים מה׳ ומישראל

ראינו בפרשה שמשה רבינו עשה חשבון של כל מה שהביאו עם ישראל למשכן. -כי שמע את ליצני הדור מדברים מאחורי גבו.
כמה אדם צריך להזהיר להיות נקי מה׳ ומישראל, לחשוב לפני כל מעשה שעושה שלא יחשדו אותו ח״ו. כמו שרואים אצל משה רבינו שנזהר שלא ידברו עליו.

פרשת פקודי - והייתם נקיים מה׳ ומישראל

אלה פקודי המשכן –משכן העדות . עדות לכולם-שמשה רבינו נאמן. או עדות לכל העולם-שהקב''ה מחל לעם ישראל על עוון העגל שהרי מבקש מהם לבנות משכן שישכן בתוכם.

הפרשה מתארת איך שמשה רבינו עשה חשבון של כל מה שהביאו עם ישראל למשכן.

ולכאורה מה היה צריך לעשות חשבון של כל הדברים ? הרי בכל ביתי נאמן הוא. כך שואל המדרש תנחומא-ומתרץ-כי שמע את ליצני הדור מדברים מאחורי גבו.


אלא משום –שהיו עם ישראל מרננים אחריו, והיו אומרים-ויביטו אחרי משה עד בואו האוהלה. יש אומרים לגנאי-שהיו אומרים תראו כמה עבים שוקיו, כמה עבים צוואריו. ממנו הוא לוקח הכל.

ולכן מייד בא ועשה חשבון ופירט את כל מה שהוציא ממה שתרמו למשכן. כדי שלא יגידו ולא ידברו.

אלא הוא בא ללמד אותנו-איך צריך להיות מנהיג, ואפילו כל אדם. "והייתם נקיים מה' ומישראל", שתמיד אדם צריך לחשבן מה אומרים עליו ומה חושבים עליו. להזהר להיות נקי כפיים.

ולכן הגמ' אומרת בירושלמי-(שבת י.) אמר ר' אבא, אל תשימיני שיחה בפי הבריות. שלא רצה שידברו עליו. כי אפילו שידברו עליו טוב, תמיד יצא משהו לא טוב. עדיף שלא ידברו.

אנשים אוהבים לדבר.

ולכאורה אבל מה משה רבינו פוחד? מה הוא צריך לחשבן לליצני הדור?

אלא-זה כוחה של הליצנות. אדם ליצן אומר משהו, בהתחלה זה נראה צחוק, ולא רציני. אבל אחר כך זה נהיה שיחה בפי הבריות. ואנשים מאמינים לכל מה שאומרים להם. ומיד נזהרים מאותו אדם.

הליצנות כוחה מאוד גדול-לכן הגמ' אומרת בסוטה מב. כת ליצנים אינה מקבלת פני השכינה.
ולמה הם היו ליצנים? כי הרי ראו שמשה רבינו לא מעניין אותו מכסף. שהרי בזמן שכולם התעסקו עם כסף, ביציאת מצרים. הוא התעסק עם ארונו של יוסף. אפילו שיכל לקחת גם כמוהם הרבה כסף שהרי כל אחד יצא ממצרים עם 90 חמורים לובים מלאים כל טוב. ובכל זאת לא נגע בכלום.

אז מה אתם חושדים בו? מה אתם אומרים סתם?

ולכן אדם צריך לבדוק שכל מעשיו מחושבנים, ומדוקדקים. שלא יחשבו או יגידו או ידברו. אפילו שאתה צודק, אפילו שהכל בסדר. אפילו שזה בסדר לפי ההלכה. אבל –שמא יאמרו.

ולמה באמת הם דיברו עליו-מדוע חשבו כך?

משום שהמשכן הסתיים בכה' בכסליו. והוא לא הוקם עד אחד בניסן. ולכן לא הבינו מדוע זה מתעכב מה קרה בדיוק. ולא ידעו שה' עיכב את זה משום שרצה שהוא יקום בחודש שנולד בו יצחק. והם חשבו שמשה רבינו לקח חלק מהכסף ולכן לא מקים את המשכן עדיין.

אפילו שהם ראו שכאשר התמלאה המכסה של המשכן-משה אמר להם לא להביא יותר, ואם באמת היה רוצה לקחת עוד כסף היה מבקש עוד. אז מה אתם מדברים סתם? אלא זה כחה של ליצנות. ולכן היה צריך להיות נקי, מה' ומישראל.

וכן מצינו הרבה פעמים בחז''ל-שמא יאמרו. שלא יגידו שבשבילה חזר בתשובה. וכן בהרבה מקומות. ולמה צריך לחשבן. כי אנשים תמיד יחשבו ויגידו.

ולכן הגמ' מספרת על חנה-בברכות לא: שעלי חשב אותה לשיכורה שהתפללה רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע. והיא באה ואמרה לו מייד-אני כשרה. שלא רצתה שיחשוב עליה לא טוב.

ובמיוחד שמדובר בכסף-סכנה להתעסק עם זה. במיוחד שמדובר בכסף של ציבור. גם האדם הכי צדיק, יכול ליפול.

מסופר על הרב מרדכי אליהו זצ''ל-שהיה פעם אצל אדם עשיר מאוד, שמאוד חיבב ואהב את הרב. ומספר העוזר שלו, שהעשיר ביקש לתת לו משהו. הוא רואה שהוא תרם לרב מרדכי צ'ק של 100 דולר. הוא התפעל מאוד והודה לעשיר על התרומה. אח''כ הוא סיפר לרב מרדכי, מייד הוא אמר לו-לך ותחזיר את התרומה לאותו אדם. אמר לו למה? אמר לו –אתה תראה שעוד ירדפו אחריך הרבה אנשים כאלו. אנחנו לא נוגעים בכסף. זה כמו אש. מי שרוצה לתרום-יודע איפה לתרום. לא לי.

כמה גדולי הדור היו נזהרים בכל מה שקשור לכסף.

ולכן במקדש- לא היה בשום בגד של הכהנים, מכפלת או כיס. שלא יגידו על איזה אדם שנהיה עשיר, מהקופה של הכסף שהייתה במקדש.

אבל עם ישראל לא ידעו מאיפה משה רבינו התעשר-יש שתי דיעות (בגמ' בשקלים יד.) או שמצא אוצר באחד ההרים. או שנהיה עשיר מהפסולת של הלוחות. פסל לך-פסולתם שלך. שכשעשו את הלוחות עשו חיתוך בתוך האותיות, והפסולת הזאת –משה רבינו לקח. ונהיה עשיר.

אבל למה היה צריך להיות עשיר?

כי הגמ' אומרת (יומא יח.)-אין הקב''ה נותן שררה לאדם, אין משרה שכינתו אלא על חכם, עשיר גיבור . ולכן אדם שהוא מנהיג חייב להיות עשיר וחכם מאוד. כדי שלא יהיה מושפע מהציבור,

וזה מה שיתרו אמר למשה רבינו-לקחת אנשים חכמים, אנשי חייל. שונאי בצע. ופרש''י-אנשי חייל-אנשים עשירים שלא מושפעים מהציבור. שלא מפחדים לומר הלכה. שלא צריכים לעוות את הדין.

ולכן אדם שמתעסק עם כסף, תן קבלה על כל מה שגבית או שלקחת מהציבור. אל תגיד הם בסדר , הם סומכים עלי. ולכן הגמ' אומרת בב''ב-צדקה נגבית בשתיים. שלא יגידו שלקחת לעצמך.

יש בדיחה שמספרים על שני אנשים שהלכו לאסוף כסף לאיזה ישיבה, ובאו לאיזה עשיר וסיפרו לו שהמצב בישיבה לא פשוט ואין כסף לאברכים מה לאכול. –אמר להם העשיר . אני לא תורם כלום-שילכו לעבוד. באו אליו למחרת-אמר להם אותו דבר. אני לא נותן אגורה. באו אליו ביום השלישי –פתח להם את הדלת ואמר להם-אוקיי אני מוכן לתרום 100 אלף דולר. אבל בתנאי אחד-כל אחד ממכם יגיד לי כמה אחוזים הוא לוקח. אמר לו הראשון-אני יגיד לך את האמת -50 אחוז. אמר לו השני –אני יגיד לך את האמת גם אני לוקח 50 אחוז. אמר להם-אם שניכם כל אחד לוקח 50 אחוז מה ישאר לאברכים, ? אמרו לו –מה איכפת לנו, שילכו לעבוד.

וכן מסופר על איזה ראש כולל שאסף כסף, והוא היה רגיל ללכת כל שנה לאיזה עשיר- שהיה נותן לו 1000$ . אחרי כמה שנים נסגר הכולל . ואותו ראש כולל הלך בכל זאת לאסוף כסף. בא לאותו עשיר וביקש תרומה-אמר לו אותו עשיר-למה אתה מגיע? הרי שמעתי שהכולל שלך נסגר. אמר לו-אתה יודע מה בא תיכנס. ישב ודיבר איתו שעה, ואח''כ נתן לו מעטפה ושלח אותו. הרב יצא מהבית ופותח את המעטפה ורואה שיש שם, 900$ . חזר לעשיר ושאל אותו, למה אמרת לי שלא תתן, ועכשיו נתת לי. אמר לו-זה שהכולל שלך נסגר מילא, אבל למה שתפסיד את החלק שלך.....

שבת שלום ומבורך!!